טראומה ע"פי הגדרתו של פרוייד היא פירצה במחסום ההגנתי כנגד(יתר) גריה, המובילה לרגשות מציפים של חוסר אונים.
טראומה פסיכולוגית היא מצב של אימה קשה אותה אנו חווים כאשר אנו פוגשים אירוע פתאומי ובלתי צפוי המאיים על החיים, שאין עליו שליטה ואין יכולת לענות אליו ביעילות, ללא קשר לכמה קשה ננסה. בזמן האירוע הטראומתי אדם חווה הצפה של מערכות ההסתגלות לחיים המובילים לפחד עז, חוסר אונים, אובדן שליטה ואיום של תחושת ריקנות קיומית.
טראומה נוגעת בכל אחד ואחת מאיתנו. פצעיה, הגלויים ולעיתים קרובות יותר הסמויים, מופיעים בדמות של סימפטומים גופניים, מחלות, אלימות, דיכאון, חרדה וחולשה גדולים.
מקורה של הטראומה היא בתגובת מערכת העצבים לאירוע ולא באירוע עצמו. סימפטומים טראומתיים שחוזרים ונשנים של עוררות גבוהה , אינם נגרמים בשל האירוע עצמו הם נובעים משאריות אנרגיה של החוויה שלא פורקו מהגוף. אנרגיה זו נותרה לכודה במערכת העצבים וגורמת לאנדרלמוסיה בגופנו ובנפשנו.
הגוף זוכר את אותם חוויות טראומטיות . הטראומה היא אירוע פסיכו-פיסי, גם כאשר לאירוע הטראומטי אין נזק גופני ישיר.
הפסיכולוגית ג'ינה רוס (2008), המתמחה בשיטת החוויה הסומאטית (SE-somatic experiencing) טוענת כי:
"התגובות ההגנתיות של גופנו, תגובות הבריחה, התקיפה או הקפיאה, תחילתן בתוכניות פעולה מולדות המיועדות להכשיר אותנו להתמודד עם סכנה. מרגע שנבחרה תוכנית פעולה עליה להתבצע עד תומה, כדי שגופנו ונפשנו ידעו שהסכנה חלפה ושהמערכת שלנו יכולה לחזור למצבה הרגיל. כשאנחנו משלימים את התוכנית בהצלחה, אנו שבים וניצבים בעמדה בריאה, חוזרים ובוחנים בטבעיות את סביבתנו ושומרים על יכולת תקינה להגיב לאיום בעתיד. יתכן אף שנרגיש שזכינו בחוסן נוסף, נפחד פחות ואולי אף נחוש התרוממות רוח על שהצלחנו להגן על עצמנו בהצלחה. במידה וגופנו אינו משלים את תוכניתו, עודפי האנרגיה נותרים תקועים ומערכת העצבים שלנו מאבדת את איזונה".
תפקודם של אלה שנפגעו בPTSD מתערער, יכולתם להיענות לצרכים יום-יומיים נפגעת והם מתקשים למלא מטלות בסיסיות ביותר. במקרה זה האירוע הטראומטי אינו הופך לזיכרון השייך לעבר , הטראומה ממשיכה להיות חודרנית בהווה באמצעות קולות, מראות, ומציאות סומטית בחיי הנפגע . ושוב ושוב הם חווים מחדש את הטראומה ומגיבים אליה כאילו היא מתרחשת עכשיו.
הטיפול הממוקד מטרה בטראומה ובפוסט טראומה 'יעזור לאנרגיה הכלואה להשתחרר, לתנועה שנעצרה להשלים את עצמה, לעוררות למצוא פריקה הולמת, לרגש למצוא ביטוי ולאמונות לקבל משמעות חדשה. תהליך מחלים זה יכול להביא להתמרה, להתמלאות של הפרט באנרגיית חיים ולחוויה של חיות והתרגשות.
אורן (שם בדוי)שהיה מטופל שלי , ניפגע לפני עשר שנים באחד הפיגועים הקשים בארץ וסבל מPTSd . הוא היה מוצף בחרדות ,עבר התקפי פאניקה ונזקק לאישורי רופאים בחדרי מיון שהוא בריא פיזית. לא עלה בדעתו שאותו פיגוע איום שהתרחש לפני שנים רבות ימשיך לפגוע באיכות חייו. אורן היה משוכנע שהוא התגבר על הטראומה ושהוא המשיך הלאה . אלא, שהגוף זכר והאנרגיה שנעצרה בגופו המשיכה לנהל אותו.
במהלך הטיפולים ביססנו את הביטחון שלו בתוך חדר הטיפולים ומחוצה לו. בנינו קשר טוב כתנאי מקדים לגישה אל זכרונות טראומטיים. אורן היה צריך להרגיש בטוח ביכולות שלו להפעיל את מעצור "הברקס" משמע לשלוט בזיכרונות המציפים לפני שהוא "שם גז". זיהינו את המשאבים הפנימיים והחיצוניים שלו והשתמשנו בהם לחיזוקו תוך עיגונם בגוף. התייחסנו להגנותיו כאל משאבים. התייחסנו אל מערכת הטראומה כ"סיר לחץ " תמיד כדי להפחית, אף פעם לא כדי להגביר, את הלחץ. העברתי לו ידע רחב על תאוריות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות בנושא הטראומה והptsd .עבדנו רבות על נשימות כמווסטות. אורן סיפר שוב ושוב את הסיפור ונגע באירוע האיום שחווה בוויסות גדול מבלי שהוא יציף אותו. יצרנו פנדולציה וטיטרציה בין עוגנים בגופו, עם תחושות לא נעימות בגופו, המטרה היתה לסייע לאורן לשחרר את התחושות הלא נעימות בגוף ולהוביל אותו לפריקה (Discharge). פריקה של אותם אנרגיות חסומות שלא השתחררו אחרי הפיגוע ונתנו את אותותיהם בגופו. סייעתי לו להניע ולארגן את האימפולס להילחם כך שהוא ישלים את התנועה ההגנתית של הלחימה בהצלחה, ויפרוק את האנרגיה שנחסמה. כך שיקמנו את האורגניזמים במטרה להחזיר לעצמו את התנועה ההגנתית האינסטינקטיבית של הלחימה. כמו כן עבדתי עם אורן (במקרה שלו) על הבריחה שלא התאפשרה בזמן הפיגוע והתקבעה כקיפאון . אורן נאלץ להסתתר בחדר סמוך בזמן הפיגוע ולא התאפשר לו לברוח מהמקום. בסיום אפשרתי אינטגרציה בשילוב כמובן של מטא-פרוססינג וקעקוע.
הטיפול באורן היה מרגש ביותר, ועוצמתי. הוא ארך כ13 פגישות חלק מהפגישות היו כפולות.
בסיום הטיפול אורן כתב לי "אני כותב את הדברים מכיוון שדברים כתובים נשארים איתנו לאורך זמן. לפני חודשיים וחצי חושך גדול איים עליי ובכל זאת הרגשתי בליבי שזהו היום בו שהשתנו חיי לטובה, לא ידעתי כמה התחושה הזאת נכונה עד שפגשתי אותך!
לאט לאט החושך נהפך לאור גדול ונעים והדרך האפילה החלה להתבהר באור יקרות!
הכל היה חדש, המודעות לגוף ולנפש ובעיקר לחיבור של שניהם יחד. ואת בתבונה רבה ובעיקר ברגישות וסבלנות הקשבת, כיוונת והארת את הדרך!. הספינה הטועה הגיעה אל חוף מבטחים אל ארץ חדשה. אני מאמין ויודע שעדיין דרך ארוכה היא לפני אך דבר אחד לפחות השארתי מאחוריי- את הטראומה!!!! כן! הצלחת כמו רופא מיומן לרפא את הטראומה שלי! התובנות על החיים ועליי שקיבלתי ממך ימשיכו ללוות אותי לתמיד! תודה ושוב תודה !
זהו מודל רב מימדי לטיפול התנהגותי קוגנטיבי בטראומה ובפוסט טראומה .
טכניקה נוספת ועוצמתית לטיפול 
בפוסט טראומה (ptsd)פותחה ע"י פרופ' מולי להד ומיקי דורון ונמצא אפקטיבי וממוקד מטרה.
הטיפול עפ"י מודל זה משלב שלוש שיטות:
SE-Somatic Experience- טכניקה ששמה דגש על הזכרון הגופני של הטראומה. במודל זה יהיה שימוש רב במשאבים שיעוגנו בגוף במטרה להביל את המטופל לפריקה (Discharge) של אותה אנרגיה שנעצרה בגוף.
FR- Fantastic Reality- טכניקה שמדגישה את מרחב הדמיון כמבריא ומגמיש את הנפש, וכאמצעי שמאפשר לבנות סיפור אלטרנטיבי של הטראומה.
CBT-Cognitive Behavioral Therpay- טיפול התנהגותי קוגניטיבי. פסיכותרפיה מובנית, קצרת מועד וממוקדת בהווה, ששמה לה למטרה לפתור בעיות שעומדות על הפרק, ולשנות התנהגות וחשיבה לקויות(שגויות ו/או לא מועילות.
בטיפול נעשה שימוש בקלפים הטיפוליים מיוחדים וטכניקות נוספות של דמיון, הרפיה, נשימות ,קעקוע וכו'
מודל זה מאוד ממוקד ונמצא מתאים מאוד לעבודה עם מטופלים שסובלים מפוסט טראומה, וטראומה. (מודל המציאות הפנטסטית, להד,2006)
העבודה עפ"י מודל זה משלבת כמובן ראיון היכרות, הערכה ואבחון, היא משלבת הדרכה והסבר פסיכולוגי על מהות התופעה שנקראת ptsd ודיון עם מטופל על תגובות רווחות לטראומה כגון: פחד וחרדה כתוצאה מהיזכרות בחוויה הטראומתית . גורמים אפשריים לחרדה יכולים לכלול: מקומות, ריחות, רעשים או כל מצב שעלול להזכיר את החווייה הטראומתית. הטראומה יכולה להופיע בפלשבקים, חלומות או סיוטים, קשיי ריכוז, בהימנעויות, בעוררות מוגברת, בפגיעה רגשית, בפגיעה בתפקוד, ביחסי המין, ועוד.
לאחר שהבנו טראומה, וכיצד היא מופיעה בחיי המטופל , והסימפטומים השונים בחייו נבדוק עם המטופל את הדברים שהוא נימנע מהם במציאות בעקבות הטראומה, ונעודד אותו בעזרת משימות לבצע אותם. בהמשך, נתרגל אתו שיחזור של הזיכרון הטראומתי בצורה הדרגתית באמצעות המרחב הפנטסטי, נבצע עיבודים קוגניטיביים, נלמד את המטופל טכניקות להרגעה ושליטה בחרדה בעזרת נשימות, משאבים, ועיגונם בגוף. נאמן ונתרגל עם המטופל דה- סנסיטיזציה , ולבסוף כשהמטופל מוכן נבצע שחזור באמצעות הקלפים הטיפוליים של האירוע הטראומתי עפ"י הפרוטוקול של פרופ' מולי להד ומיקי דורון.
בעזרת טכניקה זאת אני עובדת עם מטופלים במגוון טראומות כגון: אכילה רגשית, אובדן, מוות, פגיעות מניות, גרושים, אלימות במשפחה, תאונות, פיגועים, מעברי ארץ. בעקבות הטיפול מופיעים תסמיני ההקלות ורוב המטופלים מדווחים על הקלה משמעותית בכאב, בחרדה, בדיכאון ועל ירידה בסימפטומים.
